סטטוסקופים

סמל הרפואה הבינלאומי – ההסכת

סטטוסקופ (בעברית: מַסְכֵּת) הוא אמצעי רפואי להאזנה בלתי פולשנית לקולות גופניים פנימיים, שנמצא בשימוש בקרב רופאים בכל רחבי העולם. למרות שיש מי שמספידים את האמצעי המיתולוגי בעקבות כניסתם של מכשירים כמו MRI ו-CT, מדובר עדיין בכלי אבחון וניטור ראשוני המספק אינדיקציה אפשרית למצבו של המטופל ומאפשר לרופא לקבל החלטה מתאימה על המשך הטיפול.

סטטוסקופים – סוגיו השונים

הסטטוסקופ האקוסטי

לאמצעי זה יש מספר רכיבים מרכזיים: חלק עגול ושטוח הכולל ממברנה, חלק שבו נמצא הפעמון, דיאפרגמה, חרוט ואותו צינור חלול שמסתעף לשניים, עד לאוזניות. את הדיאפרגמה מצמידים לעור המטופל וכך קולטים את הגלים האקוסטיים. רטטים נקלטים בממברנה ונעים כגלים ואילו לחץ האוויר מהדהד דרך הצינור החלול עד האוזניות עצמן.

הדיאפרגמה מתאימה לזיהוי תדרים גבוהים, בעוד שהפעמון יתאים יותר להאזנה לתדרים נמוכים, כמו צלילי הלב למשל. גם כאן יש מספר תתי סוגים, למשל סטטוסקופ אקוסטי עם ראש מתכוונן שמאפשר האזנה מקבילה לתדרים נמוכים וגבוהים.

הסטטוסקופ האלקטרוני

סטטוסקופים אלו קולטים את גלי הקול דרך האוזניות ומומרים לאותות חשמליים שמוגברים למיטוב השמע ומתאמים גם להפקת פענוח ויזואלי. מדובר בסטטוסקופ מתקדם יותר להאזנה ללב, אך הוא מניב את אותה האיכות בהאזנה לריאות ולנשימה.

סוגי הסטטוסקופים האלקטרוניים נבדלים ביניהם על בסיס שיטת ההפעלה. הסוג הנפוץ ביותר הוא זה שבו קיים מיקרופון מאחורי הממברנה, שקולט שינויים בלחץ האוויר שהתקבלו מגלי הקול וממיר אותם לאות חשמלי. סוג אחר משתמש בגלאי פיאזואלקטרי המייצר אנרגיה חשמלית, אך כאן לעתים נוצרת הפרעה בקבלת האותות כך שהם מגיעים באופן שונה מהצליל שמפיק הסטטוסקופ האקוסטי.

הדרישה: סטטוסקופים איכותיים ומתקדמים

כיום רופאים ממגוון תחומים כמו רופאי ריאות, אף אוזן גרון, רופאי משפחה, קרדיולוגים ועוד זקוקים למכשירי סטטוסקופ איכותיים ומתקדמים מהאיכות הגבוהה ביותר, שיאפשרו להם להאזין בצורה האופטימלית ביותר לגוף המטופלים ולאבחן סוגים אפשריים שונים של מחלות. כיום ישנם גם סוגים ייעודיים של סטטוסקופים לתחומים רפואיים שונים כמו סטטוסקופים לתינוקות ויילודים, סטטוסקופים קרדיולוגיים ועוד.

בשורה התחתונה: סטטוסקופ היה ועדיין אחד מהאמצעים הרפואיים המספקים מענה ראשוני לטיפול בחולים וליצירת אבחנה אפשרית למצבם. אצל רופא המשפחה שסביר שנפגוש קודם כל, הוא מאפשר לאבחן ליקויים קיימים בנשימה שמצביעים על מחלות מסוימות וכך מתייתר הצורך לגשת לבדיקות המשך לאישוש דלקת ריאות או ברונכיטיס למשל.

בסיטואציות אחרות שבהן נפגוש רופא מומחה, סביר שהסטטוסקופ יסייע בזיהוי מצבי גוף בלתי תקינים והחלטה על הליך טיפולי מתאים בעקבותיהם.

גלגולו של סטטוסקופ

מקור השם "סטטוסקופ" הוא מיוונית ומגלם בתוכו את צמד המילים "חזה" ו"מבט", מכאן שהרופא מביט אל בית החזה כדי לזהות בעיות רפואיות. המכשיר הומצא בשנת 1816 על ידי רופא בשם רנה לאנק שהתמחה ברפואת ריאות ונחשב לאחד מאבות התחום. את פענוח ממצאי ההאזנה לריאות והלב הוא יסד בהתאם לממצאים שאסף מאנשים בריאים, חולים ונתיחות לאחר המוות.

אבל מה קדם לפועלו של לאנק? כיצד זיהו עד לאותם ימים בעיות ומחלות ריאתיות? ובכן, הרופא היה מניח את אוזנו על בית החזה של החולה ומאזין בכוחות עצמו. יש שהיו משתמשים בעיתון מגולגל כאמצעי להעצמת הרחשים או על מנת להימנע מהמבוכה שבטיפול בנשים על ידי הצמדת האוזן לחזה שלהן.

הסטטוסקופ הראשוני שפותח היה עשוי מצינור עץ חלול בעל שני חלקים שחוברו זה לזה וכללו פתחים קעורים. האחד הוצמד לאוזן הרופא והשני לבית החזה, די דומה לאפקט העיתון. חלק נוסף שפותח היה בצורתו של חרוט, שהוחדר לאחד מפתחי הצינור ונועד להקשבה לקולות הלב. מכאן הלכו סטטוסקופים והתפתחו עד כדי תצורתם המסחרית הראשונה, בהאזנה דו אזנית של חצוצרות חלולות שיש להצמיד לאוזן מצד אחד ולגוף החולה מצד שני.

רק בהמשך שופר ההסכת לכדי מעבר לגוף מתכתי במקום עץ ולצינור אלסטי מתאים. דגם זה אף היה בשימוש בשלב מסוים לזיהוי דופק עוברים, אך הוא יצא מתחום הגניקולוגיה כאשר מוניטורים נכנסו לשימוש רחב.

למעשה, הסטטוסקופ שאנו מכירים כיום פותח רק בשנת 1960 על ידי הפרופסור דיוויד ליטמן מאוניברסיטת הרווארד. הוא פורסם לראשונה בכתב עת נחשב בשם JAMA ופותח כראש האזנה מתחלף שבקצהו האחד פעמון – אותו מצמידים לגוף הנבדק ובודקים את תנודות העור וקולות בעלי תדר נמוך. בקצה השני ישנה ממברנה שיוצרת הדהוד להגברת תנודות גלי הקול והתדר הגבוה.

על שמו של המפתח, נוצרו דגמי הסטטוסקופים המוכרים והנפוצים ביותר בשימוש בישראל ובעולם (ליטמן). דגמים נוספים שנפוצים גם הם אלו רפופורט, רייסטר וטאיקו. כמו כן, ישנם גם סטטוסקופים אלקטרוניים שמשפרים את איכות ההאזנה לקולות בעלי תדר נמוך, אך הם עדיין לא ממש נפוצים.

אפשרויות השמע והאבחנה הרפואית

באמצעות הסטטוסקופ יכולים הרופאים להאזין לקולות הלב, קולות הנשימה, קולות זרימת הדם, תנועות מעי וגזים בתוך המעי ועוד. אך מה בדיוק שומעים ומאבחנים?

נתחיל עם הלב, כאן ניתן להאזין לקול הפעימות ולאפיין את הריחוק שלהם, את הקצב האישי שלהם, להבחין בקולות נוספים של פעימות או באוושה קיימת. הממצאים מההאזנה יכולים להצביע על בעיה רפואית קיימת ולאותת עליה, כך שהרופא ישלח את המטופל לבדיקות מתאימות לממצא שיאששו את החשד הראשוני. מכאן שהסטטוסקופ עשוי לסייע לאבחון אי ספיקת לב וגילוי ליקויים מבניים שונים.

כאשר הרופא מאזין לריאות, הוא צפוי להבדיל בקלות רבה בזכות הסטטוסקופ בין נשימה תקינה וחלקה ("נשימה בועתית") לבין נשימה לקויה שמעידה על בעיה. ייתכן שהרופא ישמע רעשים כמו פקיעה/ התפצפצות, חרחורים, צפצופים וכו' שמבשרים על אסתמה, ברונכיטיס או דלקת ריאות.

בעת האזנת הרופא עם הסטטוסקופ לבטנו של המטופל, הוא יוכל לזהות את פעילות המעיים ולהבין האם המעי פעיל כעת ועד כמה. פעילות מוגברת עשויה להצביע על דלקת או זיהום בדרכי העיכול. העדר ניע במעי או תת פעילות עשוי להצביע על שיבושים שונים שנקשרים בין היתר לחסימה אפשרית בדרכי העיכול.

ויש גם את האפשרות להאזין לצוואר והגולגולת! לזהות היצרויות בכלי הדם וחיבורים שאינם תקינים בין עורקים וורידים.

על המרכז לרפואת חירום

המרכז לרפואת חירום בע"מ מעניק שירותים מקצועיים בתחום רפואת החירום ונמנה עם החברות המובילות בישראל. בין לקוחות החברה נמצאים משרד הביטחון וצה"ל, התעשייה האווירית, מד"א, שח"ל, בתי חולים, משרד החינוך, רשות הטבע והגנים, המוסד לבטיחות וגיהות, משרדי ממשלה, מוסדות, מפעלים ועוד.

לחברה שלוש חטיבות מרכזיות שפועלות מול כל לקוח ברמת השירות, המקצועיות והאמינות הגבוהים ביותר: חטיבת הדרכה שאמונה על מתן הדרכות מקצועיות ברפואת חירום, לרבות עזרה ראשונה והחייאה, חטיבת ציוד ומכשור רפואי בה תוכלו לקבל שירות וליווי לרכישת סטטוסקופים וכל ציוד רפואי נדרש וחטיבת כוח אדם רפואי שמעמידה לרשותכם מע"רים, חובשים ומאבטחים לטיולים, אירועים ואיוש מתחמים בהתאם לצורך והדרישה. צרו קשר ונשמח לתת לכם שירות.

לשמיעת פודקאסט בנושא