מכשיר החייאה

מכשיר החייאה שנכנס לפעולה, משפר את סיכויי ההישרדות של אדם, כשלמעשה מלבד פעולה זו המתמקדת במתן שוק חשמלי ועיסוי לב לא קיימת פעולה נוספת שצפויה להציל את חייו. זוהי הסיבה לכך שמכשירי ההחייאה הפכו לחובה על פי חוק במקומות המתאימים ובאמצעותם גם אנשים שאינם רופאים יוכלו לתפעל את שלב ההחייאה ולהוציא את האדם מכלל סכנה, עד שיקבל סיוע רפואי.

 

מכשיר החייאה – חשיבותו

אנו חיים בעולם בלתי צפוי, שבו הכל עשוי להשתנות בפתאומיות ונכללים בתוכו גם אירועים סביבתיים ותופעות רפואיות שלא ניתן היה לצפות מראש, כמו דום לב או התקף לב. יחד עם זאת ולשמחתנו, כיום ישנה מודעות גבוהה יותר להגשת עזרה מידית גם במקומות ציבוריים והומי אדם, בין היתר הודות למכשיר ההחייאה, הלוא הוא הדפיברילטור שמיד נדבר על יתרונותיו ואפשרויותיו.

מאז שנכנס לתוקף "חוק הדפיברילטורים", ניתן לראות את קיומו של מכשיר החייאה בכל מקום – גם במקומות ציבוריים המאכלסים לפחות 500 אנשים ומעלה (קניון או בית חולים למשל) אבל גם במקומות עבודה ומפעלים. בדרך כלל הוא יהיה ממש ברור וגלוי לעין, שוכן במיקום מרכזי כמו בקבלה של חדר הכושר או בתוך אולם השמחות ומלווה בהוראות ובשילוט המתאימים.

מקומות נוספים שמשתמשים בדפיברילטור כחובה וכצורך מממשי הם מוסדות להשכלה גבוהה, מגדלי עסקים ומסחר, מקומות רחצה מוכרזים, תחנות רכבת ותחנות מרכזיות, שדות תעופה, בתי מלון, חברות ובתי עסק, בתי כלא, בתי אבות ועוד ועוד.

 

דרישות בהצבת מכשירי ההחייאה

את מכשיר ההחייאה (מפעם, כפי שקבעה את שמו העברי האקדמיה ללשון) מציבים בדרך כלל בתוך ארונית ייעודית שנותרת לא נעולה, או נעולה עם מפתח שנמצא על דלת הארונית עצמה, במעין חלון קטן ושקוף. בחלק מהמקומות יציבו אותו בארון חירום או סמוך למזכירות ודלפק הקבלה, כל מקום ותנאיו.

הדבר המרכזי הוא מודעות למכשיר, בייחוד בקרב אנשי אבטחה, חובשים בארגונים ואנשים שתפקידם מצריך מענה אנושי במידת הצורך כמו למשל מנהלת המשרד שתמיד תהיה הראשונה לבקש ממנה פלסטר.

 

דפיברילטור ככלי להצלת חיים מידית

אז אחרי שהבנו מהו מכשיר החייאה והיכן מוצאים אותו, ניגש להתמקד ביתרונות המכשיר הנפוץ והמקובל ביותר, הלוא הוא הדפיברילטור. מדובר במכשיר שנועד להחזרת קצב הלב לפעילותו הסדירה, באמצעות שוק חשמלי שניתן ללב. דפיברילציה מבחינה אנטומית, מספקת מעין שוק שמשתק רגעית את פעולת הלב וכך מאפשר לו לשוב לתפקוד הסדיר.

כיום מדובר בחלק בלתי נפרד מהדרכות והכשרות במתן עזרה ראשונה: המכשיר פשוט ונוח לתפעול כך שמבחינת מתן עזרה כל שצריך לעשות הוא לחבר לגוף החולה שתי אלקטרודות שנמצאות במארז הדפיברילטור ולבצע את הפעלת המכשיר בהתאם להוראות הנלוות.

יתרון נוסף מגולם באפשרות לטפל באדם בעת הצורך גם בהיעדר רקע או מיומנות רפואית ולהיצמד להוראות הקוליות הפשוטות (בחלק מהמכשירים גם בעברית) כדי להציל חיים. ניתן להשתמש במכשיר גם בעת מצבי פרפור חדרים או דופק מהיר מאוד במנוחה (טכיקרדיה).

 

סוגי דפיברילטורים שחשוב להכיר

בשוק קיימים מספר סוגים של מכשירי החייאה, כך שאפשר לפגוש את הדפיברילטור במספר צורות וגרסאות אפשריות. ההבדל המרכזי ביותר הוא זה שבין דפיברילטור רגיל לנשתל. דפיברילטור נשתל (ICD) הוא הסוג שמזהה מצבי צורך בשוק חשמלי ללב ומתאים לשימוש גם בפרפור חדרים. הוא לעתים גם משולב בקוצב לב מסוג CRTD כך שהמכשיר מספק מענה לבבי מגוון יותר באופן כללי.

הבדלים נוספים הם מבחינת סוג המגע בחזה (חיצוני או פנימי) ורמת המטען החשמלי. כמו כן, ישנם דפיברילטורים חיצוניים אוטומטיים שמאבחנים הפרעות קצב הדורשות טיפול, גם אם את אותו טיפול חירום מיידי מעניק אדם ללא רקע רפואי מתאים (מכשירי AED).

הזכרנו את שפת ההדרכה הקולית שמלווה את השימוש במכשיר וכעת זה הזמן לדבר על הממשק כולו. מטרתו היא פשוטה: לתפעל במהירות את מצב החירום, לגשר על פערי ידע ברפואה שמונעים את האפשרות להגיש עזרה לאדם הזקוק לה ולבצע פעולה נכונה, מהירה ויעילה שתציל חיים.

הממשק מגיע לצורך העניין בעיצובים משתנים שמקלים על ביצוע הפעולה, למשל עם אלקטרודות מתכתיות שיש להן מעין ידית, כך שהמטפל יוכל למקם אותן בנוחות ובקלות מבלי שתהיה לו מיומנות קודמת בחיבור אלקטרודות לגופו של אדם כלשהו. יחד עם זאת, חשוב לציין שישנה חשיבות להבין לעומק כיצד פועל ומופעל מכשיר ההחייאה מבעוד מועד, כדי להעניק טיפול חירום בבוא הצורך.

 

מידע רלוונטי על חוק הדפיברילטורים

חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים שנחקק בשנת 2008, קובע שיש להציב מכשיר החייאה בכל מקום עם קיבולת או תחלופה של לפחות 500 בני אדם, בבתי מלון שיש בהם 250 חדרים ויותר ובמטוסים שיש בהם 100 מקומות ישיבה ויותר. חוק זה מחייב כמובן שורה של מקומות כמו מועדונים, בתי תרבות, מקומות עבודה גדולים ועוד.

תוספת לחוק משנת 2018 קובעת שגם בתי ספר עם יותר מ-500 תלמידים מחויבים להציב מכשיר החייאה וזאת לאור הגילוי על כך שדום לב הוא איננו תופעה טיפוסית רק לגיל המבוגר. למעשה הסטטיסטיקה מראה שאחד מכל 40 לוקים בדום לב הוא נער או ילד ובישראל לבדה מתרחשים כ-200 מקרים בשנה של דום לב בקרב ילדים ונערים מתחת לגיל 18.

אחד מהמקרים הללו למרבה הצער, הוא של תלמיד בן 8 שחווה דום לב בחצר בית הספר. למרבה הטרגדיה, לצוות במקום לא הייתה שום דרך לסייע ולהציל את חייו, דבר שהתניע את אותה תוספת חשובה מאוד לחוק.

חשוב לציין שכאשר מתרחש דום לב, הסיכוי לשרוד אותו בהיעדר טיפול מיידי עומד על 10% בלבד. הפסקת נשימה שאורכת כשלוש דקות גורמת לנזק מוחי ואם יחלפו 4-5 דקות נוספות, הרי שמצב זה יהיה בלתי הפיך. מכיוון שזמן הגעת הסיוע הרפואי עומד בממוצע על 15 דקות, הרי שמדובר בזמן יקר וקריטי שבו חובה לעשות הכל כדי להגדיל את סיכויי ההישרדות ולהקטין את הסיכוי למגבלות ונכויות, חלילה גם למוות.

 

תפעול מכשיר החייאה

הדפיברילטורים הקיימים פשוטים ונוחים מאוד לתפעול, דוברים מגוון שפות וכמובן שברוב המקומות הם דוברי עברית, אם כי המכשור עצמו זהה לזה שנמצא בחו"ל. כפתור ההדלקה הירוק דומה בצורתו לזה של הדלקת שלט הטלוויזיה וכפתור מתן השוק החשמלי הוא בצבע כתום ועליו מופיע ציור של ברק.

יש מכשירים חדשים שעליהם מופיע כפתור נוסף ועליו האות i (information) למי שמעוניין בהדרכה או תזכורת קולית לביצוע מדויק של הפעולה. יתר הכפתורים והאיורים משתנים ממכשיר למכשיר. לרוב תמצאו בסביבתכם את המכשיר המותאם או המתוכנת בדיוק לסוג האוכלוסייה, דבר שיקל יותר את השימוש והתפעול בזמן אמת.

גם הדבקת האלקטרודות מתרחשת על פי איורים ובהתאם לצדדים שמופיעים על כל מדבקה: מדבקה right תוצמד מעל קו הפטמות ומתחת לעצם הבריח בצד הימני של המטופל ומדבקה left תוצמד מתחת לקו הפטמות באזור שריר החזה בצד השמאלי שלו. מדבקות נוספות מתחברות לחזה והגב, בהתאם לאיורים שמציגים גם את הכיוונים והזוויות של כל מדבקה.

 

רכישת דפיברילטור במרכז לרפואת חירום

אם אתם זקוקים למכשיר החייאה בהתאם להנחיות חוק הדפיברילטורים או שוקלים לרכוש אחד, המרכז לרפואת חירום ידאג לספק לכם את המכשור האיכותי והמתקדם בישראל, לרבות התאמת סוג המכשיר למקום ולאוכלוסייה, מתן הדרכה מתאימה ועמידה מלאה בתקני משרד הבריאות, התמ"ת והדרישות הרפואיות. פנו אלינו ונחזור אליכם בהקדם.