הרעלה לא תמיד נראית כמו מצב חירום. לפעמים מדובר בילד שנמצא ליד בקבוק פתוח של חומר ניקוי, באדם שלקח בטעות מינון כפול של תרופה או במישהו שמתחיל להשתעל אחרי שימוש בחומרי ניקוי בחדר סגור. לא תמיד יודעים כמה חומר נבלע או נשאף, ולעיתים גם אין תסמינים מיידיים.
דווקא ברגעים האלה חשוב לדעת איך לפעול, ובעיקר לא לנסות לאלתר טיפול. עזרה ראשונה במקרה של הרעלה משתנה בהתאם לחומר, לדרך שבה התרחשה החשיפה ולמצבו של הנפגע, אבל יש כמה כללים בסיסיים שכדאי להכיר מראש.
המידע במאמר הוא מידע כללי לצורכי הדרכה ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי, לאבחון או לטיפול. במקרה של חשד להרעלה יש לפנות לקבלת הנחיה מקצועית בהתאם למצב. במקרה חירום יש לחייג 101 למד"א.
מה עושים במקרה של הרעלה?
במקרה של חשד להרעלה יש להפסיק את החשיפה לחומר, ככל שניתן לעשות זאת בבטחה, לבדוק את מצב ההכרה והנשימה ולשמור את אריזת המוצר או התרופה. אין לגרום להקאה ואין לתת מזון או שתייה ללא הדרכה מקצועית.
לקבלת הנחיות ניתן לפנות למרכז הארצי למידע בהרעלות ברמב"ם, הפועל 24/7 בטלפון 04-7771900 במקרה של קושי בנשימה, פרכוסים, שינוי במצב ההכרה או אובדן הכרה, יש לחייג מיד 101 למד"א.
מכאן חשוב להבין שלא כל חשיפה נראית אותו הדבר. לפעמים ברור מיד מה קרה, ולפעמים נשארים עם סימני שאלה: בקבוק פתוח, כמה כדורים שחסרים בחפיסה, או ילד שלא באמת יכול להסביר מה הכניס לפה. במצבים כאלה לא צריך לחכות לוודאות כדי להתייעץ.
בליעה, שאיפה או מגע: דרך החשיפה משנה את התמונה
הרעלה יכולה להתרחש בעקבות בליעה, שאיפת אדים או גזים, מגע עם העור או חדירה של חומר לעיניים. דרך החשיפה משפיעה על סוג הפגיעה האפשרית ועל הטיפול הנדרש, ולכן חשוב לזהות ככל האפשר לא רק מהו החומר, אלא גם כיצד התרחשה החשיפה.
במגע של חומר מסוכן עם העור או העיניים, למשל, שטיפה בהרבה מים זורמים יכולה להיות חלק חשוב מהפעולה הראשונית. בשאיפת חומרי ניקוי או אדים, הדגש הוא על התרחקות ממקור החשיפה ומעבר לאוויר צח, כל עוד אפשר לעשות זאת בבטחה.
שאיפת חומרים עלולה לגרום לשיעול, צריבה, קוצר נשימה או צפצופים, ולעיתים התסמינים מופיעים או מחמירים בהמשך. חשוב במיוחד להיזהר מערבוב של חומרי ניקוי שונים, שעלול ליצור אדים מסוכנים. במקרה כזה לא נכנסים לחלל מזוהם כדי לחלץ אדם אחר אם הדבר מסכן גם אתכם.
הרעלה מחומרי ניקוי אצל ילדים: לפעמים לא יודעים בדיוק מה קרה
ילדים קטנים עלולים להגיע לחומר ניקוי בתוך שניות, ולעיתים המבוגר כלל לא ראה את רגע החשיפה. בקבוק שנמצא פתוח, חומר שנשפך או ריח חריג מהפה יכולים להספיק כדי להעלות חשד, גם אם הילד נראה באותו רגע כרגיל.
תסמינים של הרעלה מחומרי ניקוי יכולים להשתנות לפי סוג החומר ודרך החשיפה, ולכלול בין היתר גירוי או צריבה בפה ובעיניים, שיעול, הקאות, קושי בבליעה או תסמינים נשימתיים. עם זאת, היעדר תסמינים מיידיים אינו בהכרח שולל חשיפה משמעותית.
מה עושים אם ילד בלע אקונומיקה?
בחשד לבליעת אקונומיקה חשוב לזהות את המוצר ואת הריכוז שלו, מכיוון שלא כל מוצר המכיל אקונומיקה זהה לאחר. אין לנסות "לנטרל" את החומר באמצעות חומר אחר, ויש לקבל הנחיה מקצועית בהתאם למוצר, לכמות המשוערת ולמצבו של הילד.
וכאן האריזה המקורית יכולה להיות חשובה הרבה יותר מניסיון לזכור מה היה כתוב עליה. אם צריך להתייעץ או להגיע לטיפול, שמרו אותה איתכם.
בליעת סוללה אצל תינוקות וילדים היא מצב חירום
חשד לבליעת סוללת כפתור מצריך הערכה רפואית דחופה, גם אם הילד נראה ומרגיש כרגיל. סוללה שנתקעת בוושט עלולה לגרום לפגיעה משמעותית ברקמה בתוך זמן קצר, ולכן לא מחכים להופעת תסמינים לפני שפונים לקבלת טיפול.
לפעמים החשד מתחיל בכלל במקום אחר: צעצוע שנפתח, שלט שחסרה בו סוללה או תא סוללות שנמצא ריק. במקרה כזה אין צורך לחכות עד שיופיע סימן ברור שהילד בלע אותה.
קיימות הנחיות רפואיות מיוחדות לגבי מתן דבש במקרים מסוימים של חשד לבליעת סוללת כפתור אצל ילדים מעל גיל שנה, אך הן תלויות בין היתר בגיל הילד, בזמן שעבר מהבליעה וביכולת שלו לבלוע. לכן אין להסתמך על כך כטיפול ביתי ואין לעכב פנייה דחופה לקבלת טיפול.
הרעלה מתרופות: לא תמיד רואים מיד שמשהו קרה
הרעלה מתרופות יכולה להתבטא בדרכים שונות מאוד, בהתאם לסוג התרופה, למינון, לגיל ולמצבו הבריאותי של האדם. יש תרופות שעלולות לגרום לישנוניות או בלבול, אחרות להקאות, שינויים בדופק, קשיי נשימה או פרכוסים, ובחלק מהמקרים התסמינים מופיעים רק לאחר זמן.
זו הסיבה שגם כשאדם מרגיש כרגע בסדר, לא נכון להסיק מכך בהכרח שהכמות שנלקחה אינה מסוכנת.
אם ילד הגיע לתרופות או שאדם לקח בטעות מינון גבוה מהמתוכנן, נסו לברר מהי התרופה, מה המינון שלה, כמה טבליות או כמה חומר ייתכן שנלקחו ומתי. גם תרופות ללא מרשם, ויטמינים ותוספים עלולים להיות מסוכנים בכמות שאינה מתאימה.
מה אסור לעשות במקרה של הרעלה?
אחת הטעויות הנפוצות במצב של הרעלה היא לנסות להוציא / לנטרל את החומר במהירות. אלא שפעולה שמתאימה אולי לסיטואציה אחת יכולה להיות מסוכנת באחרת. לכן, לצד מה שחשוב לעשות, כדאי לזכור גם מה לא לעשות:
- לא גורמים להקאה: החומר עלול לגרום לפגיעה נוספת בדרכו חזרה ואף לחדור לדרכי הנשימה.
- לא נותנים אוכל או שתייה באופן אוטומטי: עושים זאת רק בהתאם להנחיה מקצועית.
- לא מנסים לנטרל חומר באמצעות חומר אחר: ערבוב בין חומרים עלול ליצור תגובה כימית מסוכנת.
- לא זורקים את האריזה: המידע שעליה יכול להיות חשוב לצורך זיהוי החומר.
- לא מחכים בהכרח לתסמינים: בחלק מסוגי ההרעלות הפגיעה עלולה להתפתח גם לאחר החשיפה.
- לא מסכנים את עצמכם: כאשר קיימים אדים או גזים מסוכנים, חשוב למנוע חשיפה של אדם נוסף.
ובבית יש עוד כלל פשוט אחד ששווה לאמץ הרבה לפני שנדרש טיפול: חומרי ניקוי, תרופות וחומרים מסוכנים נשארים באריזתם המקורית ומאוחסנים הרחק מהישג ידם של ילדים. בקבוק שתייה הוא אף פעם לא מקום לחומר ניקוי, גם לא "רק לכמה דקות".
מה עושים אם בעקבות הרעלה האדם מאבד הכרה?
אם בעקבות חשיפה לחומר אדם מאבד הכרה, אינו נושם כרגיל או אינו מראה סימני חיים, יש להזעיק מיד את מד"א בטלפון 101 ולהתחיל בפעולות החייאה בהתאם להכשרה ולהנחיות המוקדן. במצב כזה עוברים מהטיפול בהרעלה עצמה לטיפול במצב מסכן החיים שנוצר בעקבותיה.
וכאן יש משמעות גדולה גם להכנה מוקדמת. כשמדובר בתינוק או בילד, ההבדלים באופן ביצוע פעולות החייאה ובטיפול בחסימת נתיב אוויר חשובים במיוחד. קורס החייאה ועזרה ראשונה לתינוקות וילדים מאפשר ללמוד ולתרגל את הפעולות האלה מראש, במקום לפגוש אותן לראשונה בזמן אמת.
גם ציוד מתאים יכול להיות חלק מהיערכות למצבי חירום. מסכת כיס להנשמה, למשל, יוצרת חציצה בין המטפל לנפגע ומסייעת להפחית מגע ישיר במהלך הנשמה. במרכז לרפואת חירום ניתן למצוא ציוד רפואי ועזרה ראשונה ולהתאים את הציוד לבית, לעסק או לערכת החירום.
שאלות נפוצות
לא. יש חשיפות שבהן תסמינים יכולים להופיע רק לאחר זמן. אם קיים חשד להרעלה, ניתן לקבל הנחיה מקצועית גם כשהנפגע עדיין מרגיש כרגיל.
לא מנסים לקבוע לבד אם הכמות מסוכנת. כדאי לשמור את האריזה ולנסות להבין כמה חומר היה בה לפני האירוע. גם כאשר הכמות אינה ידועה, אפשר וחשוב לקבל ייעוץ בהתאם לסוג החומר ולנסיבות החשיפה.
כן. חומרים מסוימים עלולים לפגוע גם כאשר הם נשאפים, במיוחד בחלל שאינו מאוורר או בעקבות ערבוב בין חומרי ניקוי. שיעול, צריבה, קוצר נשימה או צפצופים לאחר החשיפה מצריכים התייחסות רפואית בהתאם לחומרת המצב.
האריזה מספקת מידע על שם המוצר, החומרים הפעילים והריכוז שלהם. המידע הזה יכול לעזור לאנשי המקצוע להבין למה האדם נחשף ולהנחות כיצד לפעול.
כן. העובדה שתרופה, ויטמין או תוסף נמכרים ללא מרשם אינה אומרת שכל כמות שלהם בטוחה. הסיכון תלוי בין היתר בחומר, בכמות שנלקחה, בגיל ובמשקל של האדם.
