רבים מכירים את המילה "אפילפסיה", אבל לא תמיד יודעים באמת מה עומד מאחוריה. יש מי שמדמיינים מיד אדם שמתמוטט ומפרכס, אחרים בטוחים שמדובר במחלה נדירה במיוחד, ויש גם מי שנבהלים לחלוטין כאשר הם נתקלים בהתקף בפעם הראשונה. בפועל, אפילפסיה היא אחת המחלות הנוירולוגיות הנפוצות בעולם, ודווקא בגלל זה חשוב להכיר אותה. ידע בסיסי יכול לעשות הבדל גדול בין תגובה נכונה שמגנה על האדם בזמן התקף, לבין טעויות שעלולות לסכן אותו.
במרכז לרפואת חירום מדגישים שוב ושוב כי במצבי חירום רפואיים, קור רוח ופעולה נכונה חשובים לא פחות מהמהירות עצמה.
מה זה אפילפסיה?
אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית שמתבטאת בנטייה להתקפים חוזרים הנגרמים בעקבות פעילות חשמלית לא תקינה במוח. ההתקפים יכולים להופיע בדרכים שונות, בעוצמות שונות ובמשך זמן משתנה.
חשוב להבין שלא כל התקף נראה אותו דבר. יש התקפים הכוללים פרכוסים ואובדן הכרה, אך קיימים גם התקפים שקטים יותר שיכולים להיראות כמו ניתוק קצר, בהייה, בלבול פתאומי או תנועות לא רצוניות.
אצל חלק מהאנשים אפילפסיה מופיעה בעקבות גורם ידוע כמו פגיעת ראש, שבץ מוחי, גידול מוחי או מחלה נוירולוגית אחרת. במקרים רבים אחרים, לא תמיד ניתן לזהות סיבה ברורה.
איך נראה התקף אפילפטי?
אחת הסיבות לכך שאנשים מתקשים לזהות אפילפסיה היא שהתקפים יכולים להיראות שונה מאוד מאדם לאדם. בין הסימנים האפשריים:
- נפילה פתאומית
- פרכוסים בידיים או ברגליים
- אובדן הכרה
- בהייה ממושכת
- בלבול וחוסר תגובה
- תנועות חוזרות ולא רצוניות
- קיפאון פתאומי באמצע פעולה
- קושי בדיבור או תגובה איטית לאחר ההתקף
יש התקפים שנמשכים שניות בודדות, ואחרים יכולים להימשך מספר דקות. לאחר ההתקף האדם עשוי להיות עייף, מבולבל או חלש למשך זמן מה.
מה עושים בזמן התקף אפילפטי?
זו השאלה החשובה ביותר מבחינת עזרה ראשונה, ודווקא כאן קיימות לא מעט טעויות נפוצות. כאשר אדם עובר התקף אפילפטי, המטרה המרכזית היא לשמור עליו מפני פציעה ולאפשר להתקף לחלוף בצורה בטוחה ככל האפשר.
הפעולות החשובות ביותר בזמן התקף:
- להישאר רגועים
- להרחיק חפצים חדים או מסוכנים מהאזור
- לרפד בעדינות את אזור הראש עם בגד או תיק
- למדוד את משך ההתקף
- לשחרר בגדים לוחצים באזור הצוואר
- אם אפשר, להפוך את האדם בעדינות על הצד לאחר סיום הפרכוסים
- להישאר לידו עד שהוא מתאושש
במרכז לרפואת חירום מסבירים כי אחת הטעויות המסוכנות ביותר היא ניסיון לעצור בכוח את הפרכוסים או להחזיק את האדם בזמן ההתקף.
מה אסור לעשות בזמן התקף?
למרות מיתוסים ישנים שעדיין קיימים, יש כמה דברים שאסור לעשות בשום אופן:
- לא להכניס חפצים לפה
- לא לנסות לפתוח בכוח את הלסת
- לא לתת מים, אוכל או תרופות בזמן ההתקף
- לא לרסן את הידיים או הרגליים
- לא לנסות "להעיר" את האדם בכוח
אנשים רבים עדיין חושבים שצריך להכניס כף או חפץ לפה כדי למנוע "בליעת לשון", אך מדובר בטעות שעלולה לגרום לפציעות חמורות.
מתי חייבים להזמין אמבולנס?
לא כל התקף אפילפטי מחייב פינוי מיידי לבית חולים, במיוחד אצל אדם שמוכר כסובל מאפילפסיה. עם זאת, יש מצבים שבהם חייבים לפנות לעזרה רפואית דחופה. חשוב להזמין מד״א כאשר:
- ההתקף נמשך יותר מ־5 דקות
- מדובר בהתקף ראשון
- האדם מתקשה לנשום לאחר ההתקף
- יש פציעה משמעותית
- ההתקף התרחש במים
- האדם לא חוזר להכרה מלאה
- מופיע התקף נוסף מיד לאחר הראשון
- מדובר באישה בהיריון או באדם עם מחלה רפואית מורכבת
למה ידע בעזרה ראשונה יכול להציל חיים?
רוב האנשים לא מצפים למצוא את עצמם מול התקף אפילפטי, אבל במציאות זה יכול לקרות בבית, בעבודה, בבית הספר, בקניון או ברחוב. בדיוק בגלל זה, הכשרה בסיסית בעזרה ראשונה מעניקה כלים מעשיים להתמודדות עם מצבי חירום אמיתיים, בלי פאניקה ובלי טעויות שעלולות להחמיר את המצב.
במרכז לרפואת חירום מעבירים קורסים והכשרות שמלמדים כיצד לזהות מצבי חירום רפואיים, להבין מה דורש טיפול מיידי, ולפעול בצורה רגועה, בטוחה ומדויקת עד להגעת צוות רפואי.
שאלות נפוצות
אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית שמתבטאת בנטייה להתקפים חוזרים בעקבות פעילות חשמלית לא תקינה במוח.
לא. יש התקפים שמתבטאים רק בבהייה, בלבול, ניתוק קצר או תנועות קטנות ולא רצוניות.
לא. אסור להכניס חפצים לפה בזמן התקף אפילפטי.
רוב ההתקפים נמשכים בין כמה שניות לכמה דקות.
כאשר מדובר בהתקף ראשון, התקף ממושך, קושי בנשימה, פציעה, או מצב שבו האדם אינו חוזר לעצמו לאחר ההתקף.
בהחלט. קורסי עזרה ראשונה מעניקים כלים מעשיים שיכולים לעזור לזהות מצבי חירום רפואיים ולפעול נכון עד להגעת צוות רפואי.
המידע המופיע במאמר נועד לצורכי העשרה והנגשת ידע בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול רפואי מקצועי. בכל מקרה של בעיה רפואית יש לפנות לרופא מוסמך. במצבי חירום רפואיים יש לפנות מיד לשירותי החירום או לגורם רפואי מתאים.
