משרד אולי אינו נתפס כסביבת עבודה מסוכנת, אבל גם ביום עבודה רגיל יכולים להתרחש בו אירועים שדורשים תגובה מיידית כמו עובד שנחתך במטבחון, החלקה במדרגות, כוויה ממשקה חם, חנק בזמן ארוחת הצהריים או אירוע רפואי שמתרחש ללא כל התרעה מוקדמת.
זו אינה רק המלצה. תקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה), התשמ"ח-1988, קובעות דרישות בנוגע לציוד עזרה ראשונה במקומות עבודה ולהתאמת הכמויות למספר העובדים.
עבור מנהלי HR, מנהלי תפעול וממוני בטיחות, המוכנות למצבים כאלה מתחילה בשאלה בסיסית: האם יש במשרד ציוד עזרה ראשונה מתאים, נגיש ותקין, והאם הוא מותאם למספר העובדים?
תיק עזרה ראשונה למקומות עבודה: לא אותו תיק לכל משרד
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שמספיק לרכוש ערכת עזרה ראשונה למשרד, להניח אותה במקום נגיש ובכך סיימנו. בפועל, התקנות מתייחסות למספר העובדים במקום העבודה, ובהתאם לכך נקבעות גם כמויות הציוד הנדרשות.
כלומר, ההבדל בין ערכות עזרה ראשונה למקומות עבודה אינו רק בגודל התיק. ככל שמספר העובדים גדל, יש להתאים את תכולת הערכה ואת כמויות הפריטים כך שייתנו מענה מתאים למקום העבודה.
ומה באמת צריך להיות בפנים?
בתוספת לתקנות מופיעה רשימה מפורטת של ציוד וכמויות. בין הפריטים המיועדים לתיק עזרה ראשונה נמצאים פדי גזה סטריליים, גלילי וסרטי אספלנית, אגדים, תחבושות שדה אישיות, משולשים לחבישה, סיכות ביטחון, חומר לחיטוי, חוסם עורקים ומספריים. הכמויות גדלות בהתאם למספר העובדים. למשל:
פריט | 20 עד 49 עובדים | 50 עד 99 עובדים | 100 עד 150 עובדים |
פדי גזה סטריליים | 15 | 20 | 25 |
גלילי אספלנית | 2 | 3 | 4 |
סרטי אספלנית | 15 | 20 | 25 |
אגדים | 10 | 15 | 20 |
תחבושות שדה אישיות | 3 | 4 | 5 |
משולשים לחבישה | 7 | 10 | 12 |
סיכות ביטחון | 7 | 10 | 15 |
חוסם עורקים | 1 | 1 | 1 |
מספריים | 1 | 1 | 1 |
הטבלה היא תמצית של חלק ב' בתוספת לתקנות, המתייחס לפריטים המיועדים לתיק עזרה ראשונה. התקנות כוללות דרישות נוספות, ולכן בבחירת ציוד למקום העבודה חשוב לבחון את התמונה המלאה ולא להסתמך רק על רשימה מקוצרת.
יש תיק. עכשיו השאלה היא אם אפשר להגיע אליו בזמן
עבור מי שאחראים בפועל על סביבת העבודה, התכולה היא רק חצי מהעניין. תיק עזרה ראשונה שמוחזק בחדר נעול בקצה המשרד אינו באמת נגיש ברגע שצריך אותו.
כדאי להציב את הציוד במקום מרכזי, גלוי ומוכר לעובדים, למשל באזור הקבלה או בנקודה מרכזית אחרת. במשרד גדול, בקומה המחולקת למספר אגפים או בארגון שפועל בכמה קומות, כדאי לבחון גם אם עמידה בדרישת המינימום נותנת מענה מעשי בזמן אמת.
התקנות עצמן מדגישות את נושא הנגישות. מתקן לטיפול עצמי מוגדר כמתקן קבוע המצוי בהישג ידם של מרב העובדים, וגם ערכת ההחייאה צריכה להיות בהישג ידם של מרב העובדים.
כאן נכנס שיקול ארגוני פשוט: לא רק "האם יש לנו?", אלא "כמה מהר אפשר להגיע אליו?".
מי אחראי לבדוק שהתיק עדיין מוכן לשימוש?
גם ערכה שנרכשה כשהמשרד נפתח אינה מוצר שמניחים ושוכחים. ציוד נצרך, אריזות נפתחות וחלק מהמוצרים מוגבלים בתוקף.
התקנות מגדירות "ממונה על הציוד", אדם שמונה על ידי המעסיק ואחראי לכך שפריטי העזרה הראשונה יהיו זמינים בכמויות הנדרשות בכל עת.
מבחינה ניהולית, אפשר להפוך את זה לשגרה פשוטה: לקבוע אחראי, לבצע בדיקה חודשית של התכולה והתוקף, להשלים מיד ציוד שנעשה בו שימוש ולוודא שהמיקום והשילוט נשארים ברורים.
עבור מנהל תפעול או ממונה בטיחות זו משימה קטנה יחסית, אבל היא מונעת מצב שבו דווקא ברגע הצורך מגלים שחסר ציוד.
ציוד הוא חלק מהמוכנות, אנשים שיודעים לפעול הם החלק השני
אפשר להחזיק תיק מצויד היטב, אבל במקרה של חנק, אובדן הכרה או דימום משמעותי, צריך גם לדעת מה לעשות.
התקנות מבחינות בין ציוד המיועד לטיפול עצמי לבין תיק עזרה ראשונה המיועד להגשת עזרה ראשונה על ידי מגיש מאומן, ואף קובעות כי השימוש בפריטים שבתיק עזרה ראשונה נעשה על ידי מגיש מאומן.
זו בדיוק הסיבה שמוכנות ארגונית אינה מסתיימת ברכישת ציוד. הכשרת עובדים בעזרה ראשונה מאפשרת ליצור בתוך הארגון אנשים שיודעים לזהות מצב חירום, להזעיק עזרה ולתת מענה ראשוני עד להגעת צוות רפואי.
עבור HR יש כאן גם היבט רחב יותר של רווחת העובדים Well-being אינו רק סביבת עבודה נעימה, פעילויות רווחה או איזון בין עבודה לחיים. הוא כולל גם תחושה שהארגון חשב מראש על הבריאות והבטיחות של האנשים שנמצאים בו מדי יום.
ומה לגבי דפיברילטור במשרד?
דפיברילטור (AED) הוא מכשיר המיועד לתת שוק חשמלי במקרים מתאימים של דום לב. חשוב להבחין בינו לבין "ערכת החייאה" המוגדרת בתקנות העזרה הראשונה, הכוללת מסכת כיס ונתיב אוויר. התקנות קובעות כי ערכת החייאה כזו תימצא במקום העבודה, אחת לכל קבוצה של עד 25 עובדים.
הצבת דפיברילטור עשויה להיות רלוונטית כחלק ממעטפת מוכנות רחבה יותר, ובמקומות מסוימים קיימות לגביו גם חובות מכוח חקיקה אחרת, בהתאם לסוג המקום ולמספר האנשים שהוא עשוי להכיל. לכן כדאי לבדוק את הצורך והחובה בהתאם למאפייני הארגון הספציפי.
ממלאים את התיק, אבל בונים גם שגרת מוכנות
הדרך הפשוטה ביותר למנהלי HR, תפעול ובטיחות היא לא לחכות לאירוע כדי לגלות מה חסר. כדאי לבדוק כבר עכשיו כמה עובדים נמצאים בכל אתר או קומה, איזה ציוד קיים, מתי נבדק לאחרונה, מי אחראי עליו ומי מהעובדים יודע להגיש עזרה ראשונה.
המרכז לרפואת חירום מספק תיקי וערכות עזרה ראשונה למקומות עבודה, פתרונות אחסון ותחנות קיר וכן ציוד החייאה ודפיברילטורים, תוך התאמת הציוד לצורכי הארגון. לצד הציוד, ניתן להכשיר עובדים במסגרת קורסי עזרה ראשונה לארגונים, וכך לחבר בין שני החלקים שבאמת יוצרים מוכנות: ציוד מתאים ואנשים שיודעים להשתמש בו.
שאלות נפוצות
תקנות הבטיחות בעבודה קובעות חובת החזקת ציוד עזרה ראשונה במקום העבודה, כאשר התכולה והכמויות מותאמות למספר העובדים.
49 עובדים נמצאים במדרגת 20 עד 49 עובדים בתקנות. לכן יש להתאים את כמויות הציוד לדרישות של קבוצה זו ולא לבחור ערכה רק לפי גודל פיזי או מחיר.
החל מ-50 עובדים עוברים למדרגת הכמויות של 50 עד 99 עובדים. כאשר מגיעים ל-100 עובדים חלה מדרגת 100 עד 150 עובדים, ובה נדרשות כמויות גדולות יותר של חלק מהפריטים.
התקנות דורשות שהציוד הנדרש יהיה זמין בכמויות המתאימות בכל עת. בדיקה ארגונית קבועה, למשל אחת לחודש ולאחר כל שימוש, מאפשרת לאתר חוסרים ומוצרים שפג תוקפם בזמן.
במקום מרכזי, נגיש ומסומן שעובדי המשרד מכירים. בארגונים גדולים או במשרדים הפרוסים על מספר קומות, כדאי לבחון את זמני הגישה בפועל ולא להסתפק רק במספר הערכות המינימלי.
