ציוד עזרה ראשונה

ציוד עזרה ראשונה נועד להעניק מענה ראשוני ומיידי לאנשים שנפגעו בבית, בעבודה או בשטח וזקוקים לטיפול שניתן לבצע דרך פעולות בסיסיות כמו חבישה, חיטוי, קיבוע, הנשמה והחייאה. במרכז לרפואת חירום תוכלו לרכוש את הציוד המתאים, לגייס מגישי עזרה ראשונה ולמצוא פתרונות נוספים שיסייעו לכם להימצא בסטנדרטי הבטיחות הרפואית הטובים ביותר.

 

ציוד עזרה ראשונה – האם כל אדם יכול לתפעל אותו?

למען האמת, עזרים רפואיים פשוטים כמו פלסטרים, תחבושות או גזות אינם מצריכים ידע רפואי מעמיק. כל אחד מאיתנו נדרש להשתמש באמצעים כאלו מעת לעת, בייחוד כאשר מדובר בפציעות קלות של עובדים, ילדים, תלמידים וכיוצ"ב. יחד עם זאת, כל אדם שמשתמש בציוד עזרה ראשונה מחויב לדעת במדויק מהו הטיפול המתאים ועל כן ציוד זה אידיאלי יותר לבוגרי קורס ע"ר מקצועי.

 

הציוד הנדרש בערכות עזרה ראשונה

כאשר מדובר על הגשת עזרה ראשונה בשטח, לרבות בטיולים, אירועים רבי משתתפים, פעילויות בהיקף רחב, מקומות עבודה, מפעלים וכוחות הביטחון, ישנה תכולה מחייבת לתיק העזרה הראשונה ובה כל האמצעים שמאפשרים הענקת טיפול ראשוני מיידי בעת פציעה:

 

עזרים רפואיים חיוניים ומצילי חיים

חסם עורקים, מסיכות כיס להנשמה, מסיכת בד, כפפות ומספריים.

 

אמצעים לחבישה

תחבושות בד, פדי גזה, תחבושות ייעודיות לכוויות וחתכים, פלסטרים והכל בגדלים וחתכים שיתאימו לפציעות בסדרי גודל שונים.

 

אמצעים לחיטוי

פולידין משחתי ונוזלי, סביעור וכן תכשירים לטיפול בכוויות ובפצעים.

 

תרופות בסיסיות

משככי כאבים ומורידי חום, תרופות נגד שלשולים והקאות וכדומה.

 

הכמות בפועל משתנה על פי גודל הערכה והצורך במקומות קבע, אך ישנה רשימת ציוד אחידה שנקבעה מראש לחובשים ומגישי ע"ר, כאשר מדובר על טיולים ונסיעות למקומות חיצוניים:

תרמיל גב

5 משולשים וסיכת ביטחון

2 תחבושות אישיות

10 אגדים

חוסם עורקים

3 איספלניות

תחבושת בטן

20 פדי גזה

20 פלסטריות

מלע"כ (מספריים לחיתוך עם כפתור)

סד קיבוע

מסיכת כיס להנשמה

שמיכה היפותרמית

10 זוגות כפפות חד פעמיות

3 תחבושות לכוויות

כלודין 100 מ"ל

3 יחידות של תחבושת אלסטית (8 ס"מ)

פנס ראש

3 מנתבי אוויר בגדלים 1,2,3

 

התאמת ציוד עזרה ראשונה למקום עצמו

החוק קובע שבכל מקום ציבורי חייבת להימצא ערכת עזרה ראשונה המכילה מגוון עזרים לטיפול ראשוני ועומדת בתקנים של משרדי הבריאות והעבודה.

על פי תקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה, התשמ"ח – 1988), כל מקומות העבודה מחויבים לערכת ע"ר על פי מספר העובדים + ערכת החייאה נגישה וערכת חילוץ ומילוט על כל 25 עובדים. ציוד העזרה הראשונה יוכל להיות תיק ואין חובה לארון תלוי שבו הציוד מאוחסן.

המעסיק מחויב למנות אחראי עזרה ראשונה כאשר במקום פועלים יותר מ-50 עובדים ואחראי זה מחויב להכשרה מתאימה וריענון שנתי.

אם מדובר בערכה אישית שנמצאת בבית או שהמשפחה לוקחת איתה בתיק הטיולים, כמובן שאפשר להתאים אותה על בסיס הצרכים האישיים, אך חשוב שגם הן יכילו עזרים לחבישת פצעים, עצירת דם, קיבוע נקעים והחייאה.

 

מי רשאי להשתמש בציוד הע"ר?

עקרונית, כל אדם שעבר הכשרת עזרה ראשונה רשאי להשתמש בציוד, אם כי התקנות או החוק הישראלי לא קובעים כמה שעות נמשכת ההכשרה. את בעלי התפקידים נוכל למצוא במגוון מקומות, כמו מציל, מדריך כושר, מאמן וכיוצ"ב. למשרד החינוך יש הנחיות מדויקות לרמת ההכשרה הנדרשת מהמע"ר, יחד עם הנחיות לגבי חובשים, רופאים, אחים ופרמדיקים.

חשוב לציין שעל פי תקנות הבטיחות בעבודה אין הגדרה אחידה לרמת הכשרה.

אם כך מתי רמת ההכשרה חשובה? בדרך כלל, כאשר משהו קורה והמערכת מבצעת בדיקה לגבי רמת ההכשרה ותאימותה את אופי המקום, חומרת האירוע והפעולות שהתרחשו להגשת העזרה הראשונה. יחד עם זאת, גופים ומקומות עבודה נמצאים בשיתוף פעולה קבוע מול מד"א כדי לקבל מהם הנחיות מדויקות יותר.

 

המלצות מד"א למגישי עזרה ראשונה

קיימת המלצה בעיקר לגבי מתן עזרה ראשונה מצילה חיים, שגורסת שאם אדם שיודע לזהות ולתפעל אירועים רפואיים נמצא ליד אדם שהתמוטט, עולים סיכויי הצלתו באופן משמעותי. ולכן מבחינת מד"א, כל עובד מחויב לקורס החייאה בסיסי בן 4 שעות, במסגרתו מגיש העזרה הראשונה לומד כיצד לזהות ולטפל במצבי חירום רפואיים, כיצד לבצע החייאה בסיסית וכיצד להשתמש במכשיר הדפיברילטור.

אם למקום עצמו יש צוות חירום, החברים בו מחויבים בקורס ע"ר בסיסי בן 20 שעות, בו הם ירכשו ידע בזיהוי וטיפול בעת מצבים מסכני חיים. אם אין צוות כזה, מקום העבודה, המפעל או האתר נדרשים להכשיר עובדים נבחרים בקורס עזרה ראשונה בסיסי, כך שאחד מהם תמיד יהיה זמין להעניק טיפול מיידי בעת הצורך.

המלצות מד"א קובעות שלכל אתר ומפעל רצוי שיהיה מגיש עזרה ראשונה אחד לפחות, שעבר הכשרה בת 44 שעות כך שהוא מוכשר לזהות ולטפל כמעט בכל מצב חירום רפואי קיים. רצוי שעובד זה יהיה אדם שהזמינות שלו היא לכל שעות העבודה.

קורסים אלו נחשבים להוצאה מוכרת.

 

שימוש בדפיברילטור

הדפיברילטור הוא אמצעי חיוני להצלת חיים בעת אירועי דום לב (פרפור חדרים) ועל פי חוק, כל מקום ציבורי שבו עוברים למעלה מ-500 אנשים או מקומות שבהם אנשים נדרשים למאמץ תפקודי גבוה (למשל חדרי כושר או בריכות ציבוריות) מחויב בהצבתו.

את מכשיר הדפיברילטור ניתן לתפעל גם בהיעדר הכשרה כמגישי עזרה ראשונה והמכשיר מלווה את מגיש העזרה בעברית או אנגלית לאורך פעולותיו ובאופן ידידותי.

 

אמצעי ע"ר לטיפול בכוויות

כוויות נחלקות ל-3 דרגות בהתאם לעומק הכוויה והפגיעה בשכבות שונות בעור: דרגה 1 הקלה והנפוצה שנגרמת כתוצאה מחשיפה לא מוגנת לשמש, דרגה 2 כתוצאה ממים רותחים, אש למשך מספר שניות, צריבה מהתנור וכו', ודרגה 3 החמורה שבה הגוף נותר ללא מעטפת העור כהגנה וזאת עקב חשיפה ממושכת לחשמל, אש, כימיקל וכדומה.

בעת כוויה, מגיש העזרה הראשונה מחויב לקרר את המקום ולהסיר בגדים שלא נדבקו לעור (כדי למנוע מהם לאגור חום שיחמיר את עוצמת הכוויה), חבישה עדינה בפד כדי למנוע כניסת מזהמים והפניה למוקד רפואי במידת הצורך. אין להדביק פלסטר או לקרר עם מים קרים/ קרח, למרוח שמן ו תרופת סבתא. כן אפשר למרוח משחת כוויות כדי להפחית כאבים ולמזער נזקים עתידיים.

 

משחות חיטוי פצעים

חתכים ופצעים שמותירים אותנו עם דימום וכאבים הם עניין לא נעים, אך אפשר לטפל בהם במהירות, כל עוד קיים ציוד עזרה ראשונה בנמצא. אם הערכה מכילה חומר חיטוי, הוא יוכל לזרז את הבראת המקום ולהרוג את החיידקים המקומיים.

מגיש הע"ר יסייע לנפגע לשטוף את האזור במים. רצוי להמתין כמה שניות כדי לשחרר את האבנית מהברז ולשטוף במים שקופים ונקיים בטמפרטורת החדר. כעת יש להניח גזה או תחבושת לעצירת הדימום ולאחר שהדימום עצר, למרוח חומר חיטוי כמו פולידין, סביעור או יוד. בסיום יש לכסות את החתך על פי גודלו, מפלסטר ועד חבישה בתחבושת.

 

לסיכום

חלק בלתי נפרד משגרת חיינו הם אירועי חירום, בהם נאלץ לחדול מהפעילות הקיימת ולטפל מיידית בתרחיש, לעתים כדי לרפא פציעה פשוטה ולעתים על מנת להציל חיים ממש. ציוד עזרה ראשונה הוא הציוד שעונה על צרכים אלו ובמרכז לרפואת חירום תוכלו למצוא פתרונות ייעודיים ברפואת חירום, לרבות רכישת ציוד רפואי וגיוס מגישי עזרה ראשונה לצרכי הארגון או הקבוצה.