מכשיר א.ק.ג

מכשיר א.ק.ג מנטר את פעילותו החשמלית של הלב, במטרה לאבחן מצב לבבי-פיזיולוגי קיים ולהצביע על סדירות, אי סדירות, הפרעות ואפילו מצבי סכנת חיים המאופיינים כאירוע לבבי. המרכז לרפואת חירום מעמיד לרשותכם את מכשור הא.ק.ג המתקדם והאיכותי ביותר, יחד עם כל המידע הנדרש בנוגע למכשיר, יתרונותיו ואופן פעולתו.

 

ניטור פעילות הלב בא.ק.ג

בדיקת א.ק.ג (אלקטרו קרדיו גרם) מבוצעת באופן פשוט, מהיר ובלתי פולשני במטרה לנטר את פעילותו החשמלית של הלב – אות חשמלי שנוצר בחלקו העליון של הלב ועובר לחלקו התחתון, תוך כיווץ במספר חלקי לב תוך כדי זרימת האות. הכיווץ גורם לזרימת דם בין חדרי הלב וממנו ליתר חלקי הגוף, כך שהאות החשמלי למעשה קובע את קצב ההתכווצות ואת פעימות הלב.

אם כך, לשם מה טובה בדיקת הא.ק.ג? כאשר הרופא מסוגל לעקוב אחרי הפעילות החשמלית הקיימת למטופל מסוים, הוא יכול לאפיין את קצב פעימות הלב ולהבין האם מדובר בקצב ובפעולה סדירים.

 

מכשיר א.ק.ג – אודותיו

מכשירי א.ק.ג. פותחו לראשונה בשנת 1903, בעקבות המצאתו של הרופא וחתן פרס נובל לשנת 1924 – ווילם איינתובן (Willem Einthoven). הרופא ההולנדי התבסס על מספר עקרונות פיזיקליים שגילה בעצמו, כדי לבנות את המכשיר המסחרי הראשון.

כמובן שהטכנולוגיה במאה ה-20 של מאה שנים לאחור הייתה ברמה נמוכה מאוד, דבר שהקשה לגלות בפועל את האות החשמלי הקיים בצורה טובה ולכן על המטופל היה לטבול את רגליו וידיו בתמיסת מי מלח, להעצמת גילוי האות החלש.

עם השנים הטכנולוגיה השתפרה וכיום מדובר במכשיר כה בסיסי ופשוט לתפעול, שכל מרפאת לב וחדר אחיות משתמשים בו בשגרה. יחד עם זאת, עקרונות הבדיקה הבסיסיים, מאז היווצרו של מכשיר הא.ק.ג המסחרי הראשון בשנת 1911, מעולם לא השתנו מאז.

 

בדיקה פשוטה לאבחון הפרעות ובעיות

כיום בדיקת הא.ק.ג דורשת חיבור באלקטרודות לגוף המטופל באופן הבא: שתי אלקטרודות מתחברות לזרועות, שש מתחברות לבית החזה ושתיים לרגליים, או הבטן התחתונה. כמה דקות מאוחר יותר כבר יתקבל פלט המתעד את הפעילות החשמלית הקיימת של הלב.

הרופא שמפענח את בדיקת הא.ק.ג קורא את התרשים ומבין ממנו את עוצמתם ומיקומם של האותות. הדבר מאפשר לו לקבל אינדיקציה לגבי כל הפעילות החשמלית שמתרחשת בלב, לרבות מצב שבו חלילה המטופל נמצא ממש בעיצומו של התקף לב. אינדיקציות נוספות שעולות מתוך הא.ק.ג עשויות להצביע על הפרעות בקצב הלב, מחסור בזרימת דם לשריר הלב, עובי משמעותי בשריר הלב, מומים לבביים ובעיות במסתמי הלב.

 

עובדות שלא ידעתם על פעימות הלב

צרכי הגוף קובעים באופן עקיף את קצב הפעימות של הלב. לדוגמה, כאשר אנחנו מבצעים פעילות גופנית כלשהי, מופרש אדרנלין מתוך בלוטת האדרנל שעל הכליה אל תוך זרם הדם ומשם ללב, דבר שמאיץ את פעילותו החשמלית. הדבר הביא כמובן גם למסקנה הקלינית המוכרת שלפיה כל עצימות גופנית תגביר את קצב הלב והרי שהדבר בריא יותר מאשר קצב איטי וירוד במצבי מנוחה.

איך זה שדווקא אדרנלין מאיץ את הפעילות החשמלית? "תאי הקוצב" שבלב הם תאים שרגישים למספר חומרים וביניהם האדרנלין. גם בעת סטרס כמות האדרנלין בדם עולה וכך קצב הלב מתגבר. רגישות נוספת היא לחומר אצטיל-כולין שדווקא מביא לתוצאה הפוכה כך שהוא מופרש בזמן מנוחה ולכן מאט את קצב הלב.

יחד עם זאת, אנשים בריאים שמתעמלים באופן תקין מבטאים עלייה של אצטיל-כולין ולכן קצב הלב שלהם בעת מנוחה יהיה איטי יותר, דבר שתורם לבריאות טובה ולכושר גופני מוצלח. זוהי הסיבה שספורטאים רבים נבדקים במנוחה ולאחר מכן במאמץ, כדי לוודא שקצב הלב שלהם עולה כמצופה. יש גם חומרים חיצוניים שמאיצים את קצב הלב כמו קפאין או תרופות להרחבת סמפונות הנשימה.

לעתים מתעורר מצב שבו הפעילות החשמלית של הלב תקינה לגמרי בחלק אחד ואיטית יותר באזור אחר. תופעה זו מכונה "חסם עלייתי-חדרי" ומבטאת מצבים שבהם קצב הלב איטי, למרות שקיימת הפרשה טובה של אדרנלין.

 

תרשים מכשיר א.ק.ג – מה מתקבל מהבדיקה?

התרשים שמפיק מכשיר הא.ק.ג מכיל צורות שונות כמו זיזים, גלים ומקטעים. בקרב אנשים בריאים, הדפוס בכל זיז או גל ומקטע יהיו בעלי צורה טיפוסית יחסית קבועה. כאשר קיימת מחלה או תופעה רפואית הקשורה ללב או שמשפיעה עליו, הצורה משתנה.

כך קורה למשל כאשר אדם חווה התקף לב, חסימת עורק פתאומית או כשקיימת כמות מרובה מידי של סידן או אשלגן בדם. כאן השינויים שהתרשים ישקף יהיו קבועים, למשל בעת התקף לב שיצר חסימה של מספר שעות בעורק הלב, כך שנגרם נזק בלתי הפיך לחלק כלשהו בשריר הלב.

הרישום מראה את קצב פעימות הלב (הקצב הנורמטיבי הוא של 60-70 פעימות בדקה באופן ממוצע), את מהירות ההולכה של האות בין העליות לחדרים (דבר שמאפשר לרופא לאבחן חסם עלייתי-חדרי), את רמת ומהירות ההתאוששות של שריר הלב אחרי כל פעימה ואת הסנכרון בין שתי העליות או שני החדרים.

מכשיר הא.ק.ג מתרגם את האותות החשמליים לקווים בעלי צורה טיפוסית לכל אדם. במבט מעמיק, ניתן לזהות שינויים שמצביעים על סיכון למחלה או התפתחות מחלה, אך לפני הצפייה בתרשים חשוב לערוך תשאול רפואי כדי להבין מה צריך לחפש אצל המטופל.

כך למשל, מטופל שמתלונן על כאבים בחזה, יצריך מהרופא לבדוק בתרשים שינויים שמצביעים על חוסר חמצן או התקף לב. אי סדירות בדופק תצריך חיפוש סימנים מתאימים כמו פרפור פרוזדורים או פעימות מוקדמות ומצבים של איבוד הכרה יצריכו בדיקה לאיתור הפרעות בהתאוששות הלב אחרי פעילות חשמלית.

חשוב לציין ששינויים קבועים מופיעים בכל תרשים באופן סטנדרטי, אך שינויים זמניים צפים בתרשים רק כאשר הם מתקיימים בפועל במהלך הבדיקה.

 

אופן בדיקת הא.ק.ג

את הבדיקה מבצעים רופא, אחות או טכנאי, כאמור באמצעות חיבור פלג גופו העליון של המטופל לאלקטרודות. את האלקטרודות מצמידים בשיטה משתנה, בהתאם לסוג המכשיר. רובן מתחברות על ידי וואקום או מדבקות, אך יש גם מכשירי א.ק.ג שהאלקטרודות שלהם מתחברות במצבטים או רצועות. את האזור המוצמד כמובן, יש לחטא באלכוהול או להרטיב במים או ג'ל מבוסס על מים.

גברים שעירים עשויים להידרש בגילוח נקודתי של שערות החזה, או לקחת בחשבון שתלישת האלקטרודות עשויה מעט להכאיב. מלבד הנושא הזה, בדיקת הא.ק.ג עצמה איננה כואבת כלל.

במהלך הבדיקה, הנבדק אמור לשכב ללא תזוזה וללא דיבור, כדי להימנע משיבוש של קריאת תפקודי הלב ומתן התרשים. לאחר דקה פחות או יותר, הבדיקה תסתיים ובסיומה יתקבל פלט הא.ק.ג, דהיינו התרשים שיועבר לפענוח קרדיולוגי או מטעמו של הרופא המטפל.

 

4 מקרים בולטים בהם המכשיר יכול לסייע

  1. התקף לב
  2. דופק מהיר או איטי מאוד
  3. ליקוי על רקע של התקף לב בעבר (כיווצים, דקירות, תחושה אישית וכו')
  4. סיכון לאירוע של מוות פתאומי

 

במקרים כאלו, מכשיר הא.ק.ג צפוי לסייע גם באופן מיידי.

המרכז לרפואת חירום מעמיד לרשותכם מכשירי א.ק.ג כחלק ממערך הציוד הרפואי העשיר של החברה ומעניק מעטפת מלאה לכל הציוד הרפואי הנרכש, משלב המכירה והדרכה לשימוש במכשיר ועד מתן שירותי ייעוץ ובדיקות תקינות. המרכז נחשב למוסד וותיק, מנוסה ועתיר מוניטין בתחום אספקת הציוד הרפואי בישראל וישמח להעניק לכם שירות וליווי לרכישת מכשיר א.ק.ג מתאים.